top of page

מטופלים הסובלים מפרפור עליות נמצאים בסיכון מוגבר להיווצרות קרישי דם בחלק של עליית לב השמאלית המכונה "אוזנית" ולכן הם נוטלים מדללי דם. במקרים מסוימים ניתן לאטום, בצנתור, את האוזנית ובכך להפחית את הסיכון לשבץ מוחי וללא צורך בהמשך נטילת מדללי דם

צנתור לסגירת אוזנית עליית לב שמאלית למניעת שבץ מוחי

  • פרפור עליות (מכונה גם פרפור פרוזדורים או באנגלית Atrial fibrillation) היא הפרעה בקצב לב השכיחה ביותר ששכיחותה עולה עם הגיל. במצב זה עליות הלב מתכווצות במהירות רבה ובצורה לא סדירה.

  • מטופל הסובל מפרפור עליות יכול להרגיש דפיקות לב מהירות ולא סדירות שיכולות להיות מלוות בקוצר נשימה, כאב בחזה, עייפות, סחרחורת ואף תחושה של כמעט עלפון. בחלק מהמקרים המטופל אינו חש דבר, והפרעת קצב הלב מתגלה באופן מקרי בבדיקת אק"ג. בתחילה, פרפור העליות מופיע בצורה התקפית. בהמשך פרפור העליות יכול להפוך לקבוע.

  • במקרה של פרפור עליות קבוע ניתן לאבחן אותו בבדיקת אק"ג. במקרה של פרפור עליות התקפי האבחון תלוי בתדירות ובמשך הפרעת קצב הלב. במקרים בהם התקפי פרפור העליות הם מאוד שכיחים ניתן לעתים לאבחן אותם בבדיקת הולטר אק"ג שמנטרת את קצב הלב למשך כ 24 עד 48 שעות. במקרים בהם התקפי הפרפור אינם אינם תדירים נדרש נטור ממושך יותר של קצב הלב.

    כיום גם ניתן לאתר פרפור עליות באמצעות שימוש בשעון חכם (דוגמת השעונים של סמסונג או אפל) עם תכונות של זיהוי הפרעות בקצב הלב".

  • בעת פרפור עליות יכולים להיווצר קרישי דם בעליית הלב השמאלית. קרישי הדם יכולים להיסחף עם זרם הדם, לחסום עורק במוח ולגרום לשבץ מוחי. הסיכון של אדם עם פרפור עליות ללקות בשבץ מוחי גדול עד פי 7 מהסיכון של אדם ללא פרפור עליות.

  • בעת פרפור עליות רובם, כ 90%, של קרישי הדם בעליית הלב השמאלית נוצרים בתוך שק/פאוץ' המכונה אוזנית (בלעז lef atrial appendage).

  • הסיכון ללקות בשבץ מוחי בשל פרפור עליות, שיכול להגיע עד ל 20% בשנה, עולה עם הגיל וככל שהמטופל סובל ממחלות רקע כגון אי ספיקת לב, סוכרת, יתר לחץ דם, מחלת כלי דם או כאשר הוא סבל בעבר משבץ מוחי.

  • כאשר דרגת הסכון, לשבץ מוחי, היא נמוכה לא נדרש טפול או שניתן להסתפק בנטילת תרופות מדללות דם חלשות כגון אספירין או פלביקס. כאשר דרגת הסיכון היא בינונית ומעלה מומלצת נטילה של תרופה נוגדת

    קרישה (מדללת דם) שמפחיתה את הסיכון להתפתחות קרשי דם ובכך גם את הסיכון ללקות בשבץ מוחי. את התועלת הצפויה, בנטילת מדלל דם, יש לאזן מול הסיכון המוגבר לדמום משמעותי.

  • במטופלים אשר אינם יכולים לטול מדלל דם, או בשל סיכון מוגבר לדמום או כי סבלו בעבר מדמום מסכן חיים ניתן ורצוי לסגור את עליית הלב השמאלית בצנתור.

  • לפני הפעולה, כדי להעריך את האנטומיה הייחודית של כל מטופל מבוצעות בדיקות מקדימות של אקו לב אשר מבוצע, דרך הושט ובדיקת CT של הלב. כמו כן נדרשות בדיקות דם כלליות.

  • הפעולה לאטימה של אוזנית עליית לב מתבצעת בחדר הצנתורים ונמשכת כשעה. תחת הנחיה של שקוף רנטגן ושל מכשיר אקו לב שקצהו מוחדר דרך הפה אל הושט. אפשרות נוספת היא לבצע את הפעולה תחת הנחייה של אקו לב שקצהו הזעיר מוחדר, דרך וריד המפשעה, אל תוך הלב. לאחר מתן טשטוש והרדמה מקומית באזור המפשעה המצנתר מחדיר צינור דק דרך וריד במפשעה ודרכו מעביר התקן אטימה, בעל מבנה דמוי פקק או מטריה, שמקודם אל תוך האוזנית. לאחר שהוא מוודא שההתקן אוטם היטב את האוזנית הוא משחרר אותו ממערכת ההובלה, מסיר את הצינור וסוגר את הוריד במפשעה באמצעות תפר חצוני שמוסר לאחר מספר שעות.

    1. סגירה בצנתור של אוזנית עליית לב שמאלית היא פעולה בטוחה אך כמו כל פעולה פולשנית יש סיכון נמוך, לסבוכים כגון שבץ מוחי, צורך בניתוח לב דחוף, זהום ותמותה.

  • לאחר הפעולה על המטופל לשכב במשך מספר שעות. בחלק מהמקרים ניתן להשתחרר כבר באותו יום ולעיתים, בהתאם לקצב ההתאוששות, משתחררים למחרת. תהליך ההחלמה נמשך ימים ספורים. ניתן להפסיק את הטפול עם נוגדי הקרישה ולטול טפול נוגד טסיות (בדרך כלל אספירין ופלביקס) למשך 6 שבועות שזה פרק הזמן הצפוי לאטימה מלאה של האוזנית.

bottom of page