זהוי וטפול מוקדם בגורמי הסכון יכול למנוע התפתחות של מחלת לב. לאחר הופעת מחלת לב, טפול מותאם יכול להקטין את הנזק לשריר הלב ולמנוע החמרה
מניעה, אבחון וטפול במחלת לב וגורמי סיכון
העורקים המספקים דם לשריר הלב מכונים העורקים הכליליים (עורקים קורונרים). הצרות או חסימה בעורקי הלב נוצרת בתהליך שנקרא טרשת עורקים (אתרוסקלרוזיס) במהלכו נוצרים רבדים טרשתיים בדופן ובחלל העורק הכלילי שגורמים להצרות עד כדי חסימה של חלל העורק. הרובד הטרשתי מכיל כולסטרול, סידן, קולגן ותאים מסוגים שונים. התהליך של טרשת עורקים מתחיל כבר בגיל צעיר ומתקדם באופן הדרגתי ככל שמתבגרים.
עורק כלילי
עם הצרות
בחלק מהמקרים ההצרות בעורקים נגרמת בשל נטייה גנטית שניתן לזהותה על ידי היסטוריה של מחלת לב בקרובי המשפחה. ברוב המקרים ישנם גם גורמי סיכון נוספים כגון יתר לחץ דם, רמה גבוהה של כולסטרול, סוכרת שאינה מאוזנת, עשון או העדר פעילות גופנית. זיהוי ואיזון מוקדמים של גורמי הסיכון מפחיתים את קצב התקדמות של טרשת העורקים ואת הסיכון לאירוע לב בעתיד.
בשלבים הראשונים טרשת העורקים אינה גורמת לתסמינים. בהמשך, ככל שהמחלה מתקדמת מופיעים התסמינים האופייניים, בעת פעילות, של כאב או תחושת לחץ בחזה (תעוקת חזה), עם או ללא הקרנה של הכאב לזרוע השמאלית, קוצר נשימה וירידה חדה בכשר הגופני או בסבולת למאמץ. ללא איתור וטפול, ככל שהמחלה מחמירה יותר כך התסמנים מופיעים במאמץ הולך וקטן עד כדי הופעתם במנוחה. לעיתים, טרשת העורקים באה לידי ביטוי ראשון ללא תסמנים מקדימים, כתוצאה מנוכחות של הצרות קריטית עד כדי חסימה חדה של העורק הכלילי שמובילה לאוטם בשריר הלב (התקף לב).
הצרות בעורקי הלב יכולה להוביל לחוסר איזון בין צריכת החמצן של הלב ובין אספקת הדם אליו. הצרות של פחות מ 50% מקוטר העורק, בדרך כלל, אינה גורמת לתסמינים. כאשר מידת ההיצרות בעורקי הלב מגיעה ל-70%-50% מקוטר העורק, בעת מאמץ, במקביל לעליה בצריכת החמצן של הלב ישנה, ירידה באספקת הדם אליו, הפרה של האזון ובעקבותיה הופעת איסכמיה לבבית. בתחילה התסמינים מופעים בעת פעילות גופנית. ככל שהמחלה בעורקי הלב מתקדמת כך התסמינים מופיעים במאמץ הולך וקטן עד כדי הופעתם במנוחה. יכולים להיות גם גורמים מחמירים נוספים כגון אנמיה חמורה או דופק מהיר כמו בעת פרפור עליות שמורידים את הסף להופעת תסמיני איסכמיה.
איסכמיה לבבית ניתן לזהות במספר בדיקות לא פולשניות כגון מבחן מאמץ (ארגומטריה), אקו לב במאמץ או מיפוי לב במאמץ. מטרתן שלך הבדיקות הוא להביא את הנבדק לתנאי קיצון כך שבמידה ויש הצרויות בעורקי הלב תופיעה, באופן זמני במהלך הבדיקה, איסכמיה לבבית אשר ניתן לאתרה, מספיק זמן מראש, עוד בטרם נגרם נזק בלתי הפיך לשריר הלב. לעיתים, כאשר המטופל אינו יכול לבצע מאמץ, בגלל בעיות אורטופדיות או כשר גופני ירוד, ניתן לבצע את הבדיקות ביחד עם מתן של תרופה המדמה את המאמץ.
צנתור וירטואלי הוא כינוי לבדיקת CT של הלב. במהלך הבדיקה מוזרק חומר הניגוד למערכת הורידים, משם הוא עובר עם זרם הדם ואל מערכת העורקים כולל עורקי הלב. בזמן זה מבוצעת בדיקת CT אשר מדגימה את המעבר של חומר הניגוד דרך עורקי הלב ונועדה לזהות הצרות בעורקי הלב. לעתים גם מבוצעת בדיקה מקדימה ללא הזרקה של חומר הניגוד על מנת לקבוע את דרגת ההסתיידות של עורקי הלב. ישנו קשר סטטיסטי בין כמות הסידן בעורקי הלב ובין הסיכון ללקות במחלת לב בעתיד ולכן הבדיקה משמשת לצורך ריבוד סיכונים ועל מנת לקבוע את יעדי הטפול בגורמי הסיכון לטרשת עורקים. במקרים של רגישות ידועה ליוד, הפרעה בתפקודי הכליה (אי ספיקת כליות) או נטילה של תרופות מסוימות כגון מטפורמין (גלוקומין, גלוקופאז') יש ליידע על כך מראש, את הרופא על מנת לקבל הכנה מקדימה מתאימה.
צנתור וירטואלי יתבצע במקרים בהם יש לשלול חסימות בעורקי הלב מכיוון שלבדיקה זו יכולת ניבוי שלילית גבוהה. כלומר- אם הבדיקה תקינה ניתן לקבוע כמעט בוודאות שאין חסימה משמעותית בעורקי הלב. בדיקת צנתור ורטואלי אינה מתאימה למטופלים אשר כבר עברו השתלה של סטנטים בעורקי הלב מכיון שהם יוצרים ארטיפקטים שאינם מאפשרים לקבוע האם ישנה בעיה באותו חלק של עורק בו הושתל הסטנט. בדיקת CT לבבי, ללא הזרקה של חומר נגוד, יכולה לאתר שקיעה של סידן בעורקי הלב ומשמשת לאיתור מטופלים בסכון מוגבר לארוע לבבי ובהתאם המשך בירור וגם קביעה של יעדי הטפול בגורמי הסיכון למחלת לב.
