במקרים רבים של שבץ מוחי בגיל מוקדם וללא מקור ברור ניתן למצוא בשכיחות יתר פגם מולד בצורת חור במחיצה בין עליות הלב. במקרים מסוימים צנתור לסגירה של החור יכול להפחית את הסיכון לשבץ מוחי חוזר
צנתור לסגירת מום מולד במחיצת הלב למניעת שבץ מוחי
החלון הסגלגל (בלעז Foramen ovale) הוא שריד מהחיים העובריים בו קיים פתח בין עליית הלב הימנית לעליית הלב השמאלית. מכיוון שברחם לא מתבצעת פעולת נשימה, הפתח מאפשר מעבר של דם מחומצן מהאם אל העובר. לאחר הלידה, התינוק נושם בעצמו, אין עוד צורך במעבר דם דרך החלון הסגלגל והוא נסגר בסמוך ללידה ועד שנה לאחריה.
ברבע מהאנשים הסגירה של החלון הסגלגל אינה מלאה. מצב זה נקרא בלעז Patent foramen ovale או PFO. ברוב המקרים הפתח הוא קטן, אינו גורם לבעיות ואינו מצריך טפול. אולם, בחלק קטן מהמקרים בהם יש PFO גדול, במידה ונוצר קריש של דם במערכת הוורידית הוא יכול, באופן פוטנציאלי לעבור מעליה ימנית של הלב אל עליה שמאלית של הלב ומשם להגיע למערכת העורקים ולגרום לאוטם מוחי (שבץ מוחי). נמצא ששיעור חלון סגלגל פתוח באנשים לאחר אירוע מוחי מסיבה שאינה ידועה וגם באנשים הסובלים ממגרנה גבוה יותר באופן משמעותי בהשוואה לשיעור PFO באוכלוסייה הכללית.
ניתן לאתר PFO על ידי בדיקת אקו תוך כדי הזרקה של סליין המכיל בועיות אויר קטנטנות. במידה ולא זוהה PFO בבדיקת אקו רגילה יש צורך לבצע את בדיקת האקו דרך הושט שמאפשרת הדמיה טובה יותר של הלב. גם במידה וזוהה PFO בבדיקת אקו לב רגילה מבצעים בדיקה של אקו דרך הושט על מנת לאפיין טוב יותר את הפגם. בבדיקת דופלר טרנס-קרניאלי (Transcranial doppler) ניתן לזהות מעבר של סליין מגורה שהוזרק אל המערכת הורידית ועבר דרך המערכת העורקית אל עורקי הראש אך הבדיקה אינה ספציפית ל PFO ולכן, אם זוהה מעבר לא תקין של סליין מגורה, יש צורך להשלים את הבירור על ידי בדיקת אקו.
מומלץ לסגור PFO בצנתור במקרה של מטופל שחווה שבץ מוחי משני לתסחיף, זוהה PFO גדול עם מעבר מצד ימני של הלב לצד שמאלי של הלב, נשללו סיבות אחרות לתסחיף מוחי ואין הוריה אחרת לנטילת תרופות נוגדות קרישה כגון Coumadin, Eliquis, Xarelto, Pradaxa. נמצא שסגירה של PFO יעילה יותר, במניעת ארוע מוחי תסחיפי חוזר, בהשוואה לטפול ממושך עם תרופות מונעות איגור טסיות דם כגון ASPIRIN או PLAVIX.
כמו כן, ניתן גם לשקול, במטופלים הסובלים ממגרנה, לאחר התייעצות עם הנוירולוג המטפל, סגירה של PFO עם מאפיינים מסויימים. לעתים סגירה של ה PFO מביאה להקלה בתדירות, בעוצמת ובמשך התקפי המגרנה.
ראשית, יש לעבור סדרת בדיקות שמטרתן לזהות מקור אפשרי אחר שגרם לארוע המוחי כגון הצרות משמעותית בעורקי הצוואר, פרפור עליות שיכול לגרום להיווצרות קרישי דם בלב וטרשת באבי העורקים העולה או הרוחבי (לפני מוצא עורקי הצוואר הימני והשמאלי). המטופל בד"כ עובר בדיקה של אקו דרך הושט, בדיקת CT אנגיו של עורקי הצוואר והראש ובדיקה לנטור קצב הלב כגון הולטר אק"ג.
הפעולה לסגירה של PFO מתבצעת, על ידי קרדיולוג מצנתר בחדר הצנתורים. במהלך הפעולה נעזר המצנתר בהדמיה של שקוף רנטגן ושל אקו דרך הושט (Transesophageal Echocardiography) או של אקו תוך לבבי (intracardiac Echocardiography). בשלב ראשון מבוצעת הרדמה מקומית באזור המפשעה ולעיתים גם ניתן טשטוש קל. לאחר מכן המצנתר מחדיר צנורית דקה דרך וריד המפשעה ומקדם אותה עד ללב. לתוך הצינורית מוחדר התקן הבנוי משתי דסקיות גמישות המחוברות ביניהן. המצנתר מקדם את ההתקן, דרך הצינורית וממקם את הדסקיות משני צידי החור הסגלגל. לאחר שהמצנתר מוודא שההתקן יציב, אינו מפריע לתפקוד מבנים סמוכים בלב ואוטם היטב את החלון הסגלגל הוא משחרר אותו ממערכת ההובלה. בסיום הפעולה המצנתר מסיר את הצנורית וסוגר את הוריד המפשעה על ידי תפר. משך הפעולה הוא כשעה.
לאחר הפעולה יש לשכב במיטה במשך מספר שעות. בהתאם לקצב ההתאוששות האישי ניתן להשתחרר באותו היום לאחר השגחה של מספר שעות או למחרת בבקר. תקופת ההחלמה קצרה מאוד והמטופל חוזר לשגרה כבר למחרת בבקר. לעתים המטופל סובל מאי נוחות או שטף דם באיזור המפשעה החולפים בהדרגה תוך מספר ימים.