top of page

חסימות בעורקים המספקים דם ללב נגרמות מתהליך של טרשת עורקים.

הן יכולות לגרום לכאב בחזה ובמקרים קצוניים לארוע חריף של התקף לב.

בצנתור לב ניתן לאתר את החסימות ובמקרה הצורך גם לטפל בהן

צנתור לאבחון וטפול בהצרויות בעורקי הלב

  • צנתור של עורקי הלב (צנתור כלילי) מבוצע במקרים בהם המטופל סובל מתסמינים אופייניים של תעוקת חזה ובדיקות לא פולשניות מעלות חשד לאיסכמיה לבבית. בחלק מהמקרים יבוצע צנתור, גם במטופלים ללא תסמינים, במקרים בהם בבדיקות ההדמיה הלא פולשניות מודגמת ירידה בזרימת הדם לאזור נרחב משריר הלב או שמודגמת ירידה חדשה ולא מוסברת בהתכווצות הלב. בנוסף, לעיתים יבוצע צנתור אבחנתי גם ללא בדיקות הדמיה לא פולשניות מקדימות, במקרים בהם הקרדיולוג מעריך שיש סבירות גבוהה לחסימה בעורקי הלב או דחיפות בזיהוי וטפול מוקדמים.

  • צנתור כלילי (קורונרי) הוא שם כולל לפעולה שבה מוחדרים צינורות דקים, המכונים צנתרים, אל תוך העורקים, המספקים דם לשריר הלב. בשלב הראשון הקרדיולוג המצנתר מבצע צנתור אבחנתי שמטרתו לזהות האם ישנן הצרויות או חסימות בעורקים, מיקומן, דרגת חומרתן והיקפן. בעקבות ממצאי הצנתור האבחנתי, בוחרים את טיפול ההמשך המתאים ביותר: בחלק מהמקרים מודגמים עורקים כליליים תקינים ללא צורך בטפול ספציפי. במקרים בהם מודגמים עורקים כליליים עם טרשת כלילית שאינה גורמת להצרות משמעותית בעורקים הטפול הוא תרופתי עם דגש על איזון גורמי הסיכון לטרשת העורקים. כאשר המצנתר מזהה הצרות חמורה, בהמשך לפעולה, הוא מבצע צנתור טיפולי במהלכו הוא מרחיב את ההצרות על יד נפוח נפוח בלון ובדרך כלל גם משתיל תומכן (סטנט). התומכן הוא מעין קפיץ זעיר שמושתל באזור הצר בעורק ושומר על העורק פתוח. כיום, משתמשים בתומכן, מדור מתקדם, המצופה תרופה שמפחיתה את הסכון להצרות חוזרת של העורק. במקרים של חסימות מרובות במספר עורקים או באזורים קריטיים כגון העורק הראשי של הלב המטופל מופנה לנתוח מעקפים כלילי.

  • באופן אידאלי הצנתור מתבצע בצורה מתוכננת (אלקטבית) לאחר שהמטופל קיבל הכנה מתאימה כגון טפול מקדים עם תרופות "מדללות דם" או הפסקת תרופות מסוימות לפני הצנתור. לעיתים נדרשת הכנה מיוחדת מראש כמו במקרה של מטופל עם הפרעה בתפקודי הכליה או עם רגישות ליוד שהוא אחד המרכיבים בחומר הניגוד המוזרק בעת הצנתור. במקרה של התקף לב, בו קיימת חסימה חדה של העורק, על מנת להציל את שריר הלב ולהקטין גודל הנזק לשריר הלב הצנתור מתבצע מייד או בסמוך להגעה לבית החולים.

  • לקראת הצנתור יש לבצע בדיקות דם שגרתיות הכוללות ספירת דם, כימיה ותפקודי קרישה. כמו כן יש לבצע בדיקת אק"ג. באופן כללי יש להמשיך לטול את התרופות הקבועות כולל תרופות נוגדות טסיות הדם (אספירין, פלביקס, ברלינטה, אפיאנט) כולל ביום הצנתור. עלייך ליידע את הקרדיולוג המצנתר אם הינך נוטל תרופות נוגדות קרישה (כגון קומדין, קסרלטו, אליקויס, פרדקסה, קלקסן) מכיון שבחלק מהמקרים הן תופסקנה מספר ימים לפני הצנתור. בחולים הנוטלים METFORMIN יש להפסיק את הטפול עם התרופה כ 48 שעות לפני מועד הצנתור. עליך לידע את הקרדיולוג המצנתר אם ידוע לך על רגישות ליוד או לתרופות כלשהן.

  • יש להגיע לבית החולים מספר שעות לפני מועד הצנתור. יש צורך בצום ממוצקים של 4 שעות וצום משתיה של שעה אחת לפני הצנתור. מטופלים שעוברים את הצנתור בשעות אחר הצהריים יכולים לאכול ארוחת בקר קלה. יש להביא ציוד לשהיית לילה (בגדים להחלפה, ציוד רחצה, תרופות קבועות).

    1. סיכום ייעוץ קרדיולוגי ורקע רפואי קודם, כולל דו"חות צנתורים קודמים או דו"ח ניתוח מעקפים (אם יש).

    2. תוצאות בדיקות הדמיה שבוצעו (אקו לב, צנתור ורטואלי, מיפוי לב, מבחן מאמץ, אקו לב במאמץ). רצוי גם להביא דיסקים של צנתורים קודמים אם היו.

    3. תרשים אק"ג עדכני

    4. תוצאות מודפסות של בדיקות הדם (ספירת דם, כימיה ותפקודי קרישה)

    5. רשימת תרופות מלאה ועדכנית

    6. רשימת תרופות או חומרים אליהם יש אלרגיה או אי סבילות

    7. תיק עם בגדים להחלפה

    8. כלי רחצה.

    9. מטען לטלפון נייד,

    10. חומר לקריאה.

    11. מומלץ לא להביא לאשפוז שעונים ותכשיטים.

  • הצנתור מבוצע תחת הרדמה מקומית. לרוב אין צורך להשתמש בתרופות מטשטשות אלא במקרים מיוחדים או על פי בקשת המטופל. כיום, מרבית הצנתורים מתבצעים דרך העורק בשורש כף היד הימנית (עורק רדיאלי). בחלק המקרים, כגון באנשים לאחר ניתוח מעקפים או לאחר מספר רב של צנתורים בעבר, הצנתור יבוצע דרך עורק בשורש כף היד השמאלית או דרך עורק המפשעה (עורק פמורלי). לאחר חיטוי של העור, כיסוי בסדין סטרילי ומתן הרדמה מקומית, מוחדרת צינורית קצרה, המכונה שרוולית, לעורק ודרכה מוחדרים הצנתרים, המגיעים, דרך מערכת העורקים, עד הלב. דרך הצנתרים מוזרק חומר ניגוד לתוך העורקים במקביל לשיקוף רנטגן של בית החזה המאפשר צפיה בעורקי הלב. משך השלב אבחנתי של הצנתור הוא כ-30 דקות והוא אינו כרוך בכאב למעט בעת מתן האלחוש המקומי. השלב הטיפולי, שבו מטפלים בהיצרות בעורקים נמשך עוד כ 60-30 דקות (תלוי במורכבות הטיפול) ולעיתים כרוך בתחושת כבדות בחזה שנמשכת ממספר שניות ועד מספר דקות. בסיום הצנתור, המבוצע דרך עורק הזרוע, השרוולית מוסרת ומתבצעת חבישה לוחצת למשך כשעתיים. בצנתור דרך עורק המפשעה עצירת הדמום מתבצעת, במידת האפשר, על ידי תפירה של העורק או על ידי הפעלת לחץ מקומי למשך כחצי שעה.

  • צנתור לב הוא פעולה בטוחה אך אינה חפה מסיכונים. הסבוכים המשמעותיים, אם כי נדירים, כוללים אי ספיקת כליות, הפרעות בקצב הלב, תגובה אלרגית לחומר הניגוד, דימום, חסימה חדה של העורק בלב או העורק דרכו מבוצע הצנתור, צורך בניתוח דחוף, שבץ מוחי ובמקרה קיצון מוות .

  • לאחר הצנתור המטופל עובר להשגחה בחדר התאוששות. ניתן לשתות ולאכול כשעה לאחר הצנתור. מטופלים שעוברים צנתור אבחנתי, דרך עורק הזרוע, משתחררים באותו היום, לאחר השגחה של 4-3 שעות. חולים שעוברים צנתור טיפולי, דרך הזרוע, נשארים להשגחה עד למחרת בבוקר במחלקת האשפוז. בכל מקרה של צנתור דרך עורק המפשעה יש לשכב במנוחה במשך מספר שעות ולכן, בדרך כלל, משתחררים הביתה רק למחרת.

  • לאחר הצנתור יש לנוח במשך יום עד יומיים. במקרה של צנתור דרך עורק הזרוע יש להימנע מהפעלה מאומצת של כף היד ובמקרה של צנתור דרך עורק המפשעה להימנע מהליכה מאומצת או ריצה. ניתן לנהוג לאחר 24-48 שעות. יש לעדכן את הרופא המטפל אם מופיע אחד מהסימנים הבאים: נפיחות, כאב, נימול, דמום או שטף דם באזור הצנתור. אם בוצע צנתור טפולי אתה תשוחרר עם המלצה לנטילה של מדללי דם. בד"כ זה יהיה שלוב של אספירין אותו יש לטול באופן קבוע ביחד עם פלביקס אותו יש לטול במשך מספר חודשים בהתאם להמלצת הקרדיולוג.

    לאחר השחרור מבית החולים יש לפנות אל הקרדיולוג המטפל עם דו"ח סיכום הצנתור. אם, לאחר צנתור טיפולי, יש צורך בהמשך צורך בטפול פולשני אחר כגון נתוח, קולונוסקופיה, ביופסיה או עקירת שיניים, חובה להתייעץ עם הקרדיולוג המטפל לפני כל הפסקה של הטפול עם מדללי הדם.

bottom of page